מזלנו שאנחנו חיים בחברת שפע שמאולפת לקנות ולזרוק; זה הופך את המטרה לשמור על הכסף שלנו אצלנו ולהשתמש בו רק עבור 'קניית' החופש לקלה הרבה יותר. ברגע שאתה נפטר מהעורב ששמו 'מה חושבים על זה האחרים' שמנקר לך במח, אתה הופך לאדם שלא חסר לו דבר.

דיור

הפתרון הראשון הוא קניית דירה 'מינימלית'. אפילו בישראל יש דירות בפחות ממיליון שקל, ומחוץ לישראל – אדרבא. גם אם אומרים לכם שאין סיכוי או שזו לא הדרך, חיפוש עם פילטר מחיר באתר יד-2 מעלה עשרות דירות בנות שניים עד ארבעה חדרים למכירה בפחות ממיליון בדימונה, בבאר-שבע, בנוף הגליל. אם המקצוע שלכם מאפשר לכם עבודה מרחוק, בחירה בפריפריה פותרת את הבעיה ולרוב מציעה גם איכות חיים שעשויה למצוא חן בעיניכם. אם אתם חייבים לחיות במרכז אפשר לגור בלוד או ברמלה ולעשות להן ג'נטריפיקציה במו ידיכם. גם במרכז ירושלים, דרום תל-אביב ובעיר התחתית בחיפה יש דירות זולות למכירה. אם יש לכם ידי זהב שמאפשרות לכם לשפץ דירה בעצמכם, תמצאו מציאות של ממש במיקומים מרכזיים.

הפתרון השני, והוא דורש יותר תכנון וחיפוש הוא לגור בחינם. יש דבר כזה. אם למשל, אחד מבני הזוג הוא מורה או מטפל מסוג כלשהו, אפשר לגור בחינם בפנימייה. אמנם שכר המורים והמדריכים אינו מזהיר אבל אין הוצאות דיור והתנאים הם כמו של קיבוץ. תענוג לילדים. אפשר לגור תמורת עבודה גם במלונות מרוחקים, בחוות חקלאיות, בהוסטלים ובמעונות באוניברסיטאות. מקומות שמציעים דיור לאנשים תמורת עבודות תחזוקה – ללא שכר, אך במשך שעות ספורות בשבוע. בשאר הזמן תעבוד בהייטק . באופן מוזר דווקא מקצועות לא מאוד ריווחים הם שמאפשרים את האופציה הייחודית הזאת, מה שהופך אותה למשתלמת כפליים. יש בפייסבוק קבוצה שנקראת 'דרושים תמורת מגורים' – ולמרות השם כלל ההצעות כוללות גם שכר בנוסף למגורים.

פתרונות אחרים עשויים להיות מגורים בקרוון (אם יש שטח אדמה שזמין לכם) או אפילו לגור אצל ההורים (אני אישית לא הייתי הולכת על זה בחיים).

חשוב לא לחשוש מראש מחוסר נוחות, 'התכלבות', עליבות, אוכלוסייה שנתפסת ענייה או ירודה, פריפריאליות וכל מיני סטריאוטיפים אחרים. לכו לבדוק את המקום בעצמכם, האם הוא מתאים לצרכיכם? קרוב לרכבת? קרוב לשוק? השכנים נחמדים? והעיקר, זכרו כל הזמן את המטרה ארוכת הטווח שלכם – חופש כלכלי במהרה. זה שווה התגברות על הרבה דעות של אנשים אחרים וזה גם הזדמנות לשנות מציאות.

רכב ונסיעות

הדבר הכי מטומטם שאפשר לעשות זה לקנות רכב חדש. ברגע שהוא יוצא ממגרש החניה של הסוכנות הערך שלו צולל; תשאלו את לוי יצחק. חשיבה רציונלית על קניית רכב היא זו: שיהיה מפירמה אמינה, שיהיו לו ארבעה גלגלים, הגה, מנוע, פנסים, מזגן ורדיו. כל השאר זה עלויות מיותרות של 'מה חושבים עלי' ולא של שימוש . לעולם לא אבין למה לעמוד שעה בפקק בג'יפ מרצדס נחשב עדיף מאשר לעמוד שעה בפקק באופל גולף בת עשר. שניהם סיוט. רכב מיד שניה נותן יחס ערך-עלות טוב הרבה יותר.

אבל למה לקנות רכב? מבחינה כלכלית עדיפה בהרבה התחבורה הציבורית – רכבות, אוטובוסים, קורקינטים שיתופיים. מבחינה אקולוגית, עשיתם מצווה. בישראל ישנם שלושה אתגרים קשים שהשימוש בתחבורה ציבורית מייצר – החום בקיץ (הליכה בקטעי החיבור שבין הקווים), רמת השירות הנמוכה של האוטובוסים (עמידה בזמנים, תדירות, מסלולים לא אופטימליים), ויותר מהכול – העובדה שבסופי שבוע אין תחבורה ציבורית כלל בגלל כפיה דתית במרחב הציבורי (החריגים הם מיזמים מוניציפליים נאורים כמו 'נעים בסופ"ש', וערים עוד יותר נאורות כמו חיפה שבהן יש תחב"צ בשבת). שבו עם אפליקציית תכנון מסלול החביבה עליכם ובדקו את האפשרויות, ואם יש מצב, חסכתם הרבה.

האפשרות השלישית היא רכיבה על אופניים. קירבה בין מקום המגורים למקום העבודה היא פקטור משמעותי של איכות החיים. ישיבה ברכב לכל כיוון מהבית לעבודה ובחזרה זה בזבוז נורא. תכננו את יחסי המיקום כך שהמרחק ביניהם בסביבות 5 קילומטר, 10 גג, והשתמשו באופניים; גם לא תוציאו כסף על תחבורה וגם תחסכו בעלויות חדר כושר.

ביגוד

משק בית ישראלי ממוצע משקיע 3% מההוצאה השנתית שלו על ביגוד (כ-7000 ₪ בשנה), ויש לי מכרות שמוציאות הרבה יותר. אני כבר שנים רבות לא קניתי בגד חדש. לא צריך. קודם כל, לכולנו יש כבר בארון את כל הבגדים שנצטרך אי פעם; כבר קנינו אותם. דבר שני – ביגוד שנקנה ונזרק הוא אחד מהמזהמים הנוראים ביותר של כדור הארץ. הבגדים שלי מגיעים ממקורות אלו: 1. קניתי אותם מזמן והם כבר אצלי. אני לא קונה וזורקת 2. חברות ומכרים נתנו לי אותם, ואני נתתי להם אחרים בתמורה. 3. שווקי קח-תן (פיזיים או בפייסבוק) 4. אפליקציות מסירת בגדים כמו שרית. 5. לאירועים חשובים ממש או אם אתם אוהבים מותגי-על בזול, חנויות בגדים מיד שנייה כמו 'הפיל הלבן' ברחובות. 5. בכל חורף מצטברים בשולי מגרשי הספורט של בתי הספר סווטשרטים איכותיים שהנוער והמתאמנים האחרים שוכחים שם. אני לוקחת את זה שמתאים לי לפני שיהפוך לזבל בשלולית של הגשם הבא. 6. אנשים מניחים שקיות עם בגדים ליד נקודות מיחזור ואני לא מתביישת להסתכל פנימה.

הדבר שהכי קל לותר על קנייתו הוא בגדים ולזכור שבנושא ביגוד ההימנעות היא לא רק רווח כלכלי. תהליך הייצור של בגדים מזיק מאוד לסביבה וכולל צריכת משאבים רבים, שימוש בכימיקלים מזיקים, שינוע כבד, ייצור כמויות גדולות של פסולת והפרת זכויות אדם במדינות מתפתחות.  

מזון

צמצום הבזבוז של הוצאה על מזון מתחיל בבישול על פני קניית מזון מוכן. זה תחביב ותחום עניין מעולה, זה בריא יותר, יצירתי וחסכוני. הזמנת אוכל בוולט ממסעדה עולה הרבה יותר מעלות הכנת הארוחה בעצמך. במסגרת היותכם 'אנשי אשכולות' לימדו לבשל.

ירקות ופירות במחירי רצפה אפשר להשיג בשוק  העירוני, בעיקר לקראת סוף היום או בימי שישי. המוכרים ממש מחלקים בחינם את כל מה שלא יחזיק מעמד בלאו הכי עד יום ראשון. ירקות ופירות הם גם המרכיב הבריא ביותר בתזונה שלכם, אז עדיף להרבות בהם על פני אוכל מוכן תעשייתי שהוא גם לא בריא וגם יקר. קניית ירקות ופירות ישירות מהחקלאי עושה לא רק לכם טוב, אלא גם לו – במקום לקבל אחוזים בודדים מהמחיר הסופי, הוא מקבל את כולו.

בין רשתות קמעוניות וסופרים ישנם פערי מחיר משמעותיים מאוד. הסופרים העירוניים אמנם קרובים לבית, אך עולים הרבה יותר. סופרים שנמצאים באזורי תעשייה, רשתות שמצהירות שהן 'דיסקאונט' ובעיקר סופרים בשכונות של חרדים, זולים יותר. בכל מקרה, חשוב להשוות מידי פעם את מחירי המוצרים הקבועים שאתם קונים – שימרו את החשבוניות  עם הפירוט לשם כך והשוו את המחירים עם אתרי האונליין של הרשתות השונות.

גם ב'תוך' סוג המוצר, אורז נגיד, יש הבדלי מחירים. אורז של חברת קטניות מוכרת יעלה יותר מאשר אורז של המותג הפרטי של הסופר, ושניהם יעלו יותר מאשר פירמה לא מוכרת כלשהיא, לרוב מיובאת. במרבית המקרים אין שום הצדקה של איכות בין המחירים. כך הם גם מרבית השימורים. פעם הייתי בעד 'תוצרת הארץ' מטעמי פטריוטיות, היום, עם כל הקרטלים הגזלנים בישראל, אני בעד מוצרים מיובאים ויבוא מקביל בפרט.  

בכל סופר יש מבצעים והנחות בכל סוגי המוצרים ועדיף לקנות את המוצר שבהנחה (אבל גם לעשות את החשבון של יחס משקל למחיר בכדי להבין אם יש כאן הנחה או לא). בסקירה על אופני השיווק הזכרתי את המושג 'נאמנות צרכנים' – זו בדיוק המשמעות שלה: היכולת שלכם לבחור במותג אחר כאשר משהו אחר משתלם יותר. החברות היו מתות לזה שתישארו נאמנים גם כאשר הם מעלים מחיר או מקטינים את כמות התכולה. כדי להקל על החישוב הרשות להגנת הצרכן חייבה את כל היצרנים לכתוב על יד כל שורת מחיר כמה כסף תשלמו פר יחידת משקל.

ועוד כמה טיפים אחרונים לסופר – במחלקת הבשר עדיף תמיד לקנות עוף שלם ולחתוך לבד בבית – זה זול בהרבה משניצלים או פרגיות שמישהו אחר חתך עבורכם. בכל הקשור לגבינות, חמוצים ונקניקים – המעדנייה שמוכרת לפי משקל זולה יותר מאשר המוצרים הארוזים. בכלל, חוק האריזה תקף תמיד: כל מוצר בתפזורת או במשקל זול יותר מאחיו הארוז במפעל.

דווקא קופונים, שהם דרך מקובלת להשיג הנחה בקנייה, חשודים בעיני כי יש להם נטייה לגרום לנו לקנות דברים שאנחנו לא צריכים. יש אתרי קופונים וכאלו שמצורפים לעיתונות ואם אתם מסוגלים להתגבר על הדחף ולהשתמש רק בקופונים לדברים שאתם צריכים, בהצלחה.

תעשו לבד, זה ממלא את הלב בגאווה וסיפוק וזה יוצא כל כך טעים – חליטות אפשר להכין לבד בקלות רבה והן טובות יותר מכל מה שתקנו, ריבות מהפירות  של השוק, חמוצים מירקות, ליקרים אלכוהוליים מפירות, חומוס אמיתי מגרגרי חומוס, רסק עגבניות מעגבניות, גלידה משמנת, לחם ממחמצת, עוגות עם פירות בשלים מידי, פשטידות עם שאריות גבינה ועוד. המרשמים להכול באינטרנט. זה דורש זמן עבודה, אבל יהיה לכם אותו אם לא תצטרכו לעבוד בשביל מישהו אחר כל הזמן.

ילדים

הדבר הרציונלי לומר הוא שילדים עולים המון כסף וגם שמבחינה אקולוגית הם מכה לגלובוס; יש עודף אוכלוסייה בעולם גם ככה. מאידך, ישראלים מתים על ילדים וחייבים להביא איזה שניים או שלושה או עשרה. אני יכולה לסכם את זה ככה: ילדים הם אסון לחיסכון המוניטרי שלכם, אבל בדרך כלל יש להם ROI (החזר על ההשקעה) פנטסטי בכל מובן אחר. בקיצור – נסו לחסוך בילדים. אם כבר הבאתם אותם לעולם נסו לחסוך בהוצאות – הימנעות מציוד ממותג או מיותר, מעונות ציבוריים ולא פרטיים, התאגדות הורים לאירוח הדדי של הילדים במקום 'צהרון', העברת בגדי תינוקות וציוד ילדים הלאה, ו'חוגי בית' במקום חוגים קנויים: יצירה, ספורט או תיאטרון.

הנה דוגמא ל'חוג בית' אחד שאני גאה בו במיוחד – כשהבנים שלי היו בני 8 ו-10 וראיתי את רמת חלק מהחוגים שלהם, הכרזתי על 'חוג אמא' בכל יום רביעי בשש בערב. החוג התבסס על הספר 'למד את ילדך לחשוב' של ברנקו-וייס (כובעים צבעוניים, דיון במושגים שונים). רצנו עם זה שנה, וזה היה כל כך מוצלח שהוא החוג היחידי שהם זוכרים ממנו משהו אחרי 20 שנה.

ריהוט

לא נמאס לכם מזה שלכולם יש אותם רהיטים? 3+2, שידת טלוויזיה, מדפים, מאותם בדים, עם אותם צבעים, עם אותה צורה. עדיף בהרבה לאסוף רהיטים וליצור הרכב אקלקטי שמעיד על הטעם הייחודי שלכם. זוכרים שהייתם סטודנטים? גם אז הריהוט שלכם נאסף, לא? רהיטים אפשר למצוא ברחוב ביום שלפני איסוף האשפה הגדולה, אפשר לקבל בחינם באתרים כמו 'אגורה' ו'למסירה', או בקבוצות מסירה בפייסבוק.

אם לא בחינם, אז תבנו. אפשר לשפץ או לבנות ריהוט עם קצת כישורי נגרות, צביעה ותפירה. אם אתם ממש מוכשרים תסתכלו במודעות של רהיטים ואם יש משהו שמוצא חן בעיניכם, ועולה עשרות אלפי שקלים, תבנו אותו בעצמכם. לא חייב להיות מושלם, העיקר שיהיה לטעמכם ונוח.

רהיטים יד-שניה יש בשפע (אם אתם מוכנים לחיות עם זה שהכול נראה אותו הדבר) באתרי יד-שניה ובשווקי פשפשים (לא מדברת על השוק ביפו, שכבר הפך כמעט לגמרי למלכודת תיירים. יש שווקי פשפשים בחיפה, בלוד, בבאר שבע וכמעט בכל עיר ותיקה בארץ).

הסלון שלי, שיש יפים ממנו אך אין יפה כמוהו, נאסף ברחוב, נקנה יד-שניה, ונבנה ונתפר על ידינו. המון תמונות שתלויות בתוך מסגרות שנמצאו ברחוב, הכריות צבעוניות והספרייה שאספנו וצבענו בכחול נהדרת. הספה הלא-נוחה היחידה שלנו היא זאת שקנינו בכסף מלא (אבל בגלל שהחתול משייף דווקא עליה את הציפורניים היא נשארת בינתיים).

תקשורת

זהו אחד התחומים המועדים ביותר לתשלום יתר. חשוב מאוד לבדוק חשבונות של ספקי התקשורת כי רבים מאוד משלמים הרבה יותר ממה שצריך כי בדקו מה כלול בחשבון או כי 'חידשו אוטומטית'. בכל חצי שנה חשוב לבדוק את החשבוניות של הטלפון, האינטרנט, והטלוויזיה ולחפש שירותים לא רלוונטיים (כמו 'הקלטת תוכן אוטומטית', אנטי-וירוס שלא ביקשתם או 'הגנת סייבר'), עלויות 'מבצע' שפג תוקפן, ואביזרים שניתנו בחינם, כמו ממיר, ועכשיו פתאום יש עליהם חיוב חודשי. אפשר להשתמש באתרי השוואת מחירים כמו kamaze.co.il לפני חידוש חוזה ולא להתבייש לבקש את אותו המחיר שיש ללקוח חדש. לרוב הם יסכימו.

אם חברת התקשורת היא זו שמתקשרת אליכם בכדי 'לשדרג אתכם' או 'לתת לכם הצעה חדשה', בחיים אל תגידו 'כן' אפילו אם ההצעה נשמעת מדהים. תשאלו מה יקרה אחרי השנה הראשונה לתשלום, והאם המחיר כולל את כל השירותים (מודם, התקנה, קו טלפון), ואפילו אם המחיר המוצע כולל מע"מ. אם נותנים לכם חומרה בחינם לכאורה, כמעט בטוח שאתם משלמים על זה הרבה יותר מהמחיר בשוק – שימו לב. ועוד דבר – אם בתום ההצעה תגידו 'אני צריך להתייעץ ולחשוב על זה' כמעט בטוח שלמחרת יתקשרו שוב עם הצעה טובה יותר.

שירותי הטלוויזיה יקרים? הנה האלטרנטיבות. עידן פלוס מספק ערוצים פתוחים חינם באנטנה דיגיטלית (DTT) – ערוץ 11, 12, 13, 14, וגם את ערוצי הרדיו הישראלי.  לתכנים ישראלים נוספים ניתן לגשת דרך האפליקציות של הרשתות (כאן של התאגיד למשל, ו-12N) או דרך ערוצי יוטיוב כמו 'כאן תרבות'.

באפליקציות סטרימר חינמיות כמו Kodi, Pluto TV, Plex, ישנם ערוצים פתוחים ואפשר לראות דרכן, בנוסף לערוצי הטלוויזיה הישראליים, גם ערוצים בינלאומיים של חדשות, מוזיקה, סרטים ישנים ותחנות טלוויזיה חיות ממדינות כמו גרמניה, אנגליה, וארה״ב. לפעמים יש גם VOD חינמי של סדרות, סרטים תיעודיים, תוכניות טבע והרצאות. בקיצור סטרימר (הקופסא) הוא השקעה חד-פעמית לא גדולה שתשחרר אתכם לגמרי מהתשלום החודשי לחברות הכבלים או הלווין. לא נדרש מנוי, רק חיבור לאינטרנט וזה חוקי לגמרי כל עוד משתמשים בתוספים רשמיים או פתוחים לציבור.

בואו נדבר רגע על מכשיר הטלפון הנייד. מודלים חדשים וממותגים של טלפונים ניידים שיוצאים לשוק בדרך כלל אינם מצדיקים את המחיר הגבוה שלהם, בטח לא בעבור המשתמש הממוצע. השדרוגים של המודל החדש מסתכמים לרוב בשיפורים מינוריים במצלמה, במסך או במהירות המעבד. החברות מציגות כל השקה כקפיצת מדרגה, אך בפועל מדובר באותו מכשיר עם במחיר גבוה יותר. במקום לשלם אלפי שקלים על גרסה חדשה, עדיף לבחור בדגם מלפני שנה או שנתיים שמציע ביצועים מצוינים במחיר שפוי.

ב-יד 2 יש מציאות מעולות של טלפונים  מיד שניה בגלל אנשים לא חכמים שמשדרגים למודל החדש הבא רק כי הוא יצא. כיף. ישנן קבוצות פייסבוק 'סמארטפונים בזול', 'טלפונים למסירה', ו'תן קח טכנולוגיה', אבל ודאו שיש סוללה תקינה, מסך תקין, והמכשיר לא נעול על חשבון הגוגל של הבעלים. גם קו טלפון נייד הוא קניית חובה, אבל התחרות האגרסיבית בשוק הישראלי עובדת לטובתנו. אפשר למצוא חבילות זולות אצל חברות קטנות כמו 012  מובייל, רמי לוי תקשורת, הוט מובייל, גולן טלקום ודומיהם. אין שום הבדל מוחשי בתכולת החבילות, רק במחירים.

טלפון נייד בחו"ל – במקום לקנות חבילת נדידה יקרה (כ-200 ₪ לשבוע!), קנו סים בינלאומי או הורידו אפליקציית eSIM (כמו Airalo או Nomad), שלמו על גלישה במחיר של כ-4 דולר לשבוע והשתמשו באפליקציות כמו ווטאסאפ, הדורשות רק ווי־פיי.

אפילו על הוויי־פיי הביתי אפשר לחסוך –  אם אתם משלמים על מודם או ראוטר בכל חודש, קנו אחד והפסיקו לשלם שכירות.

נופש

נופש בישראל הוא עניין יקר. השבוע ראיתי בפייסבוק הצעה לקנות ממישהי חופשה של שבוע בסוף אוגוסט במלון באילת תמורת למעלה מ-22,000 ₪. זה פסיכי. חופשות בחו"ל זולות יותר אבל עדיין דורשות הרבה כסף. וגם – להיות מוקף במאות ישראלים, עם אלפי הילדים הרועשים שלהם, זה לא חופשה.

אפשר לנפוש בחינם, או במעט מאוד כסף, דווקא במקומות שבהם פחות אנשים נמצאים, שזה ניצחון כפול. (1) החלפת דירות בדף הפייסבוק 'החלפת דירות בארץ', או עם שכנים, מכרים וקרובים (2) אתרים של ברטר, החלפת כמעט כל דבר תמורת לינה ואירוח. אבל לא מצאתי כזה בישראל. (3) קמפינג – אוהל, מזרון ושק שינה במלון מיליון הכוכבים של מכתש רמון או במקומות אחרים. (4) הום-סיטינג – אירוח תמורת שמירה על הבית של מישהו אחר, כולל האכלת החתול והשקיית העציצים.  (5) גלישת ספות – התארחות על מיטה פנויה אצל אנשים שאתם לא מכירים מראש, אבל עכשיו תכירו. פחות בשביל משפחות ויותר בשביל בודדים גמישים. הסברים על התנאים באתר 'למטייל'. (6) לינה בבית-ספר שדה או באכסניית מטיילים. כן, ישנים במיטת קומות. אז מה? (7) חו"ל בזול – בבלוג 'משפחה. טיול. עולם' יש מאמרים מועילים על חיסכון בהוצאות בזמן שאתם בחו"ל.

מוזיקה והופעות

לא תאמינו כמה הופעות מוזיקליות והצגות יש בחינם או בעלות נמוכה מאוד. האתר muzi.co.il מפרט רבות כאלו על פי כל תאריך שתבחרו. בפייסבוק יש עמודים של הופעות חינם, של מסירת כרטיסים שהרוכשים לא יכולים להשתמש בהם ועוד הזדמנויות רבות.

אפשרויות אחרות קשורות למיזמים מוניציפליים – עיריות נאורות שמממנות הופעות וקונצרטים לקהל העירוני. יש תיאטראות צעירים ששמחים להציג בחינם, ופסטיבלים עירוניים שונים. יש ערבי שירה על הדשא בפארק העירוני, והופעות פתוחות במרכז הספורט והנוער. ביום העצמאות כמובן שתוכלו לראות את הלהקות והאומנים מהשורה הראשונה בחינם.

דרך נוספת היא מוזיקה חיה במועדונים או מקומות אירוח. כן, יש תשלום של דמי כניסה אבל הוא נמוך. שאר ההוצאה היא המזון והשתייה שאתה מזמין. במקרים אלו אין מקום ישיבה מסומן או אפילו כיסא, אז מה? תביאו מחצלת.

בילויים לשעות הפנאי 

באתר 'טיולי' אפשר לסנן את האטרקציות שבחינם, ויש עשרות תוצאות: סיורים, מוזיאונים קטנים, פארקים, חוות חקלאיות, גלריות ועוד. באתר עירית תל-אביב מפורטים אתרים ופעילויות רבות חינמיות, ובאתר טיולים בירושלים – מוזאונים, שווקים, גנים, סיורים בשכונות, והופעות חיות חינם בנחלת שבעה. בחיפה יש אתרי סיור חינמיים מדהימים כמו הגנים הבהאיים והמנזר הכרמליטי. חפשו ותמצאו.

לחובבי עבודת יד ותחביבי יצירה יש אפשרויות חינם או עלות מינימלית: ספריות עירוניות מציעות בחלקן סדנאות יצירה, הרצאות וסדנאות אומנות (למבוגרים ולילדים) ללא תשלום או במחיר סמלי, כולל סדנאות תפירה, כתיבה יוצרת, יצירת קומיקס, פיסול בקליי ועוד.

מתנ"סים מציעים חוגים פתוחים או ימים חינמיים (במיוחד בתחילת שנה או חגים) וגם יש במסגרות שונות פרויקטים קהילתיים של 'יצירה משותפת' כמו פסיפס על קיר או סריגה לקהילה. מרכזי נעמ"ת, בחיפה למשל, מציעים קורסים בתפירה וסדנאות יצירה חודשיות, הכול בחינם. עמותות כמו 'רוח נשית' מציעות סדנאות מלאכה חינמיות. כדאי לעקוב אחרי הפרסומים של עמותות תרבות מקומיות כמו 'יוצרים בתל אביב', 'תרבות בקטמון', 'המעבדה' ודומיהם.

מוזיאונים מאפשרים ימי כניסה ואפילו ימי יצירה בחינם. במוזיאונים של תל-אביב וחיפה ובבית בנימיני יש לפעמים סדנאות פתוחות או ימי משפחה ללא תשלום.

עיריות ועמותות מארגנות מידי פעם ימי יצירה במרחבי העיר כגון סדנאות חמר, גרפיטי, הדפס. כאלו הם הפרויקטים 'שישי יצירתי', 'יוצרים בגינה' ו'שולחן יצירה פתוח'.

קבוצות בפייסבוק וברשתות אחרות כמו 'סדנאות יצירה חינם בזום', 'חוגים פתוחים', ו'עושים ביחד יצירה' מציעות פעילויות חינמיות אונליין עם הדרכה בלייב. הבלוג של הסולידית מפרט תחביבים שאפשר לעשות בחינם, תסתכלו גם שם.

ישראל, חלום הדורות, מאפשרת מגוון פעילויות ספורט בחינם או בעלות סמלית. ראשית בכל עיר כמעט, ואפילו בכל שכונה כמעט יש מתקני כושר שפתוחים לציבור – לשרירי ידיים ורגליים, מתח, ספסלי כפיפות בטן ועוד. לפעמים יש גם אופני כושר וקיר טיפוס קטן. מאז הפריחה של 'נינג'ה ישראל' ישנם בערים רבות מסלולי מכשולים משוכללים ומגוונים.

עיריות רבות מציעות שיעורי ספורט פתוחים, במיוחד בקיץ ובאביב. למשל תל אביב: יוגה בשקיעה בנמל, פילטיס בפארק, אימוני בוקר בטיילת. בחיפה: זומבה על החוף ואימון פונקציונלי בגני המשחקים. בבאר שבע: יוגה בפארק נחל באר שבע ואירועי ספורט פתוחים בסופי שבוע.

קופות חולים כללית ומכבי מציעות כניסה לבריכות, מכוני כושר וחוגים בעלות מינימלית של כ-20 ₪ לחבריהן. חובה להשתמש בזה. עמותת 'מהפך' ו'רוח טובה' עורכות ימי ספורט חינמיים בקהילה.

קבוצות ספורט מקומיות שמתארגנות דרך פייסבוק או וואטסאפ: 'רצות ביחד' – קבוצות ריצה לנשים, 'זזים בגינה' – אימוני כושר חינמיים בקבוצות קטנות, ו'פרילטיקס' – אימון בקבוצה ללא מאמן, לפי שיטות שונות. 

בריאות

בספרים על חיים חסכוניים שיוצאים בארה"ב סעיף הבריאות הוא אחד הבעייתיים ביותר אבל אצלנו בארץ חמדת אבות המצב סביר, אם כי הממשלות הניאו-ליברליות בעשורים האחרונים עושות מאמצים ניכרים לקלקל את שירותי הבריאות הציבוריים ולהעביר את כולנו להסתמכות על רפואה פרטית. מי שיש לו, שיחיה.  

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל תושב זכאי לשירותי בריאות בסיסיים הכוללים רופא משפחה ורופא מומחה, בדיקות דם והדמיות עם הפנייה מרופא, טיפולים פסיכולוגיים, במיוחד לנוער, חיילים משוחררים ונשים לאחר לידה, ומרשמים לתרופות שבסל הבריאות בעלות נמוכה.

עמותות שונות מסייעות בחינם בענייני רפואה: עמותת 'חיינו' תומכת במשפחות וילדים חולי סרטן בסיוע תרופתי והסעות. עמותות 'ביקור חולים' ו-'עזר מציון' נותנות סיוע רפואי בהתנדבות, כולל רופאים, אמבולנסים, מלווי חולים, ציוד רפואי בבית. עמותת 'יד שרה' משאילה בחינם ציוד רפואי לזמן קצוב.

רפואה משלימה בחינם או מוזלת אפשר לקבל ב'קליניקת סטודנטים'. הטיפולים ניתנים על ידי סטודנטים לרפואה סינית, נטורופתיה וכדומה במסגרת ההתמחות שלהם. באופן דומה ניתן לקבל טיפולי שיניים מוזלים או בחינם במרפאות סטודנטים של אוניברסיטאות (הדסה, תל אביב, חיפה) ולקבל איכות גבוהה בעלות מינימלית.  

כל השאר 

את כל השאר אפשר להשיג בזול או בחינם באתרי 'אגורה', 'למסירה', 'יד 2 למסירה', שווקי פשפשים, בערמות לפינוי ברחוב, בקבוצות פייסבוק ובשווקי קח-תן. מי שמחפש מוצא.  אם יש לכם משהו להוסיף לרשימה הנ"ל כתבו לי ואוסיף!