כמה בכלל אנחנו צריכים לחסוך בכדי לפרוש? או כמה אנחנו רוצים שיהיה לנו בשביל… מה שזה לא יהיה. 

המספרים שיפורטו להלן הם רק דוגמא והם תקפים כמובן לזמן ולמקום שבהם הם נכתבים שכן ריביות, תשואות ואינפלציה משתנים עם הזמן. תצטרכו לעשות את החישובים שלכם בעצמכם, אבל הדרך לעשות את זה מודגמת כאן.

ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל ב-2024 הייתה נטו 18,237 ש"ח לחודש. אתם מרוויחים טוב, אז בואו נאמר שאתם בעשירון השביעי, ואתם (כזוג, או כיחיד) מרוויחים נטו כ-24,000 ₪. לא בשמיים לזוג עם עבודות טובות. נניח גם שהתשואה השנתית על הכסף היא 8% – הנחה שמרנית מאוד ביחס לשנים האחרונות בחברות המנהלות קופות גמל וקרנות השתלמות בישראל. נניח גם שאתם מחליטים להצטמצם ולהגיע לכך שההוצאות החודשיות שלכם יהיו בממוצע 15,000 ₪, כלומר שתפנו 9,000 ₪ בחודש לחיסכון שהם 108,000 ₪ בשנה. בתוך 10 שנים הסכום המצטבר שלכם יהיה 1,564,550 ₪.  אם תחסכו 12,000 ₪ לחודש, כלומר הגדלה של החיסכון בעוד 3000 ₪ בחודש למשך 10 שנים, יהיו לכם עוד חצי מיליון ₪ בעשר שנים. זה אקסל פשוט ובלאו-הכי תהיו חייבים להיות מסוגלים לבנות אותו, אז תעשו לבד.

אבל עשר שנים זה לא העניין הגדול. זה היה רק חימום, כי הכסף הגדול בחיסכון הוא הריבית-דריבית, כלומר משך הזמן של החיסכון, אז צריך להסתכל על משך זמן ארוך בהרבה. הזמן הוא השחקן החשוב ביותר במשחק העצמאות הכלכלית וחשוב להתחיל כמה שיותר מוקדם (אבל אף פעם לא מאוחר).

נאמר שהתחלתם להרוויח טוב בגיל 30 ואז אתם מתחילים לחסוך. הפנסיה הרשמית היא מגיל 65, אז לכאורה יש לכם 35 שנה של עבודה וחיסכון לפניכם. נחזור להנחות הראשונות והצנועות  של 8% תשואה שנתית, וחיסכון של 9,000 ₪ בחודש מתוך הכנסה של 24,000 ש"ח, אבל נאריך את מספר השנים: בשנה ה-20 החיסכון שלנו יעמוד כבר על כמעט חמישה מיליון ₪. זו השנה שבה היחסים מתהפכים, ותרומת הריבית הופכת לגדולה יותר מאשר ההפקדות עצמן: עד שנה זו הפקדתם אתם 2,160,000 ₪, אבל הריבית הוסיפה עוד 2,782,000.

בפועל הסכומים הם קטנים יותר בגלל מיסוי על רווחי הון (כלומר על החלק שצמח כתשואה, אך לא על מה שהפקדתם). לפי החישובים שלי, בשנה ה-10, כ-7% מכלל הסכום שנצבר ילך למס, בשנה ה-20 כ- 13% מהסכום שנצבר ירד לצרכי מס, ובשנה ה-30 כ-18% ממנו ילך אל טובת הציבור דרך המס. אבל — עדיין מספרים מטורפים, לא? המטרה כאן היא להמחיש את חשיבות הזמן לחיסכון. יש כאן כמובן הרבה יותר כסף ממה שצריך והרבה יותר מידי שנות עבודה. עלינו למצוא את שנת ההיפוך שבה נוכל להתחיל לחיות על החיסכון במקום לעבוד כדי להתפרנס.

נקודת ההיפוך – לחיות על החיסכון.

יש הרבה שיטות לקבוע מהי נקודת הפרישה, וגם מספרים 'מקובלים' – כמו מיליון דולר. עבורי, הדרך הפשוטה ביותר להבין מתי נוכל לפרוש הוא למצוא את השנה בה התשואה על הסכום שצברנו גדולה יותר מהסכום שנמשוך מן החיסכון בכל שנה, כך שהחיסכון לא יצטמצם.

לדוגמא: אם אנחנו מפקידים 9,000 בחודש, התשואה השנתית הממוצעת היא 8%, ואנחנו מתכננים לחיות על 14,000 ₪ בחודש, נוכל להתחיל למשוך אותם מהחיסכון אחרי שהסכום הנצבר יעבור את נקודת ה-2,100,000 ₪ (כלומר במהלך השנה ה-13 לחיסכון). במקרה כזה בכל שנה התשואה תוסיף 185,719 ₪ לסכום (8%), ואנחנו נמשוך ממנו 168,000 ₪.

בפועל, כאמור, צריך לצבור סכום גבוה ב-13% בערך כי יש מיסוי על רווחי הון (כלומר על החלק שצמח כתשואה, אך לא על מה שהפקדתם) וכי יש אינפלציה של בערך 2.8% לשנה בישראל כך שערך הכסף יורד. מצד שני, ה-14,000 ₪ לחודש ששמנו כאן בחישוב הם יותר ממה שצריך זוג שחי על פי אורח החיים של אנטי-צריכה, כך שיש כאן 'שלייקס'. אם נחכה עוד כמה שנים עם משיכת הכסף (אפילו מבלי להפקיד עוד לחיסכון), ונעבוד במשרה חלקית למשל, הסכום ימשיך לגדול בקצב של 8% בכל שנה.

מנסיוני ולהבנתי, חיי אנטי-צריכה וחיסכון אגרסיבי דורשים רק 15 שנות עבודה. טאדאם! כל שנה נוספת שאתם עובדים כי אתם 'חייבים' מעבר לגיל 45 זה בגלל צריכה עודפת והאינטרסים של בעלי ההון והקרטלים.

פנסיה וגמל של שכירים – עד כאן הוצגו הערכות כלליות שהתעלמו מהפקדות לחיסכון ארוך-טווח שמבצע המעסיק (כלומר, חושבו כאילו אתם עצמאים לגמרי). שכירים צריכים לחסוך פחות מהנטו כי הפנסיה יורדת מהברוטו, אבל החישוב קצת יותר מסובך. עכשיו נבחן תסריט שבו יש הפרדה בין תקופת הפנסיה הרשמית, שמתחילה בגיל 65 (בממוצע) ובין הפרישה המוקדמת שלנו. נשמור על אותן ההנחות: אתם (כזוג או כיחיד) מרוויחים נטו כ-24,000 ₪ מגיל 30, והתשואה על הכסף היא 8% בממוצע השנים, גם אצל הקרנות שמנהלות בשבילנו את כספי הפנסיה / גמל.

סכום החיסכון החודשי במקרה של שכירים כולל גם את ההפקדות של המעסיק לקופת גמל או פנסיה, לקרן השתלמות, לקרן פיצויים וכדומה. על פי חוק צריך המעסיק להפקיד 12.5%  מהשכר ברוטו לגמל של העובד. נניח שניכם מרוויחים יחד 24,000, ונהיה שוויוניים ונאמר שכל אחד מכם מרוויח מחצית, כלומר נטו של 12,000 ₪, שהם בערך 20,000 ברוטו לכל בן זוג.

ממשכורת כזו ההפקדה לפנסיה / גמל תהיה בערך 2,500 ₪ לחודש (חצי ממך וחצי מהמעסיק) וההפקדה לקרן השתלמות תהיה בערך 2,000 ₪ לחודש (3/4 ממך, ¼ מהמעסיק). כלומר, כבר יש לנו כאן חיסכון חודשי לעתיד של 4,500 ₪ לחודש. החלק של הגמל נגיש (ללא תשלום מס) רק בגיל 65 ומעלה בדרך כלל. אבל הוא שם, מחכה לך.

במצב כזה אנחנו יכולים להניח שהפנסיה שלנו תספיק לנו כאשר נצבר בה סכום ראוי. 'סכום ראוי' הוא מְקַדֵּם תוחלת החיים בתקופה שבה תצאו לפנסיה (היום עומד על 200, כלומר 200 חודשי חיים אחרי היציאה לפנסיה, כלומר שתוחלת החיים היא בערך 16 וחצי שנים לאחר הפנסיה, שזה גיל 81 שנה. סביר) כפול הסכום שאתם צריכים לחודש. אם אנחנו רוצים 14,000 לחודש בפנסיה (לשני בני הזוג ביחד) אז כפול 230 חודשים (ניחוש בלבד שזו תהיה תוחלת החיים כשתצאו לפנסיה) מדובר לכאורה בסכום משותף של בערך 3 מיליון ₪ בתאריך הפרישה הרשמית.

הנחנו שהמעסיקים מפרישים לכם (שוב, ביחד לשני בני הזוג) כ-5000 ₪ בחודש (על פי 24,000 ₪ הכנסה נטו למשק בית). בגיל 45, אחרי 15 שנות עבודה, יהיו בקופות הגמל שלכם 1,600,000 ₪, שזה לא מספיק עדיין, אבל הסכום ימשיך לצבור תשואות במשך עוד 20 שנה (וגם אין עליו מס רווחי הון אם מחכים לגיל הפרישה). אחרי עוד 20 השנה האלו, כאשר אתם בני 65, הסכום כבר יהיה גדול יותר מ-3,000,000 ₪, ויספק  סכום של יותר מ-14,000 לחודש בפרישה על-פי המקדם של 230 ובמונחים ראליים, כלומר בחישוב של 2.8% אינפלציה לשנה.

חייבים לשים פה גם תמרורי אזהרה (ויש מומחים לפנסיה שחייבים לדבר איתם עליהם):

• חוקים חדשים של מיסוי חסכונות לפרישה עלולים לצוץ בכל רגע כי זה תלוי בפוליטיקאים שחלקם עלולים להעדיף לממן עם הכסף שלכם איזה מלחמה נוספת, או חרדים נוספים. גם גיל הפרישה הוא עניין של חקיקה, אגב. אולי בעוד 20 שנה יפרשו בכלל בגיל 70, לך תדע.
• יש בקרנות הפנסיה משהו שנקרא 'איזון אקטוארי', והוא נוסע גם ברוורס. אם למשל יצאתם לפנסיה עם סכום X, הוא עלול פתאום לקטון כי אין לקופה מספיק כסף (שאמור להיכנס מהפרשות לפנסיה של צעירים) לממן את תוחלת החיים שעולה, ואז – הופ – היא נאלצת לעשות איזון אקטוארי שמשמעו הקטנת סכום הפנסיה החודשית.
• האינפלציה עלולה להיות גבוהה בהרבה מה-2.8% שהנחנו, ואז הסכום יהיה שווה פחות באופן ריאלי. כך גם מקדם הפרישה שהנחנו כ-230 חודשים, אבל אם אנשים יתמכרו להרגל לחיות עד גיל מאה, הוא יעלה במהירות וישנה את כל המודל.
• המודל שהצגתי מניח שבשום אופן לא הוצאתם כספים מקופת הגמל / פנסיה לפני גיל הפרישה הרשמי – זה ממוטט את מודל התשואה לגמרי. גם אם נדמה לכם שתחזירו את הסכומים אחר כך. רצף השנים הוא קריטי.  

ויש גם צפירות הרגעה:

• כאשר מסתכלים על תשואות לאורך תקופה ארוכה של עשרות שנים, העליות – בראיה היסטורית – מובטחות. הדבר הנכון, על פי כל המומחים בדה-מרקר ובכלכליסט הוא לא להיכנס לפאניקה מתקופות ביניים של שנים ספורות שבהן התשואות יורדות. 
• לא צריך ללכת על השקעות בסיכון מטורף בשביל התשואות האלה. כל חברה בשוק שמנהלת קופות גמל (אנליסט, ילין לפידות, אקסלנס וכדומה) מביאה אותן בהליכה. אם תבדקו באתר גמל-נט תוכלו לראות איזו תשואה הם הביאו בשנים האחרונות ותבחרו אחת. לכולן יש תוכניות מותאמות גיל / רמת סיכון. תשוו גם כמה עמלות הם לוקחים גם על ההפקדות וגם על הרווחים. כל שבריר אחוז חשוב. אני בהחלט לא מבינה גדולה (למעשה, קטנה מאוד) בהשקעות ובכל מקרה החוק אוסר עלי להמליץ כי אין לי רישיון של יועץ השקעות, אבל בוודאות גבוהה אני יכולה להגיד לכם את זה: אם מישהו מבטיח לכם תשואה גבוהה בהרבה מזו שבטווח של גמל-נט, תברחו עם הכסף שלכם מייד!
• לכל סוכן ביטוח שמטפל לכם בפנסיה / גמל יש מכשיר שנקרא 'המסלקה הפנסיונית', וניתן לעשות בו סימולציות כדי להבין כמה תקבלו לכל חודש בכל מיני תסריטים של הפסקה מוקדמת של העבודה. הואילו להיפגש איתם לפחות פעם בכמה שנים.  

———–

סיימנו עם הפנסיה ואפשר לעבור למה שצריך לחסוך בשביל 20 השנה שבין היציאה אל החופש בגיל 45 ובין גיל 65 ושבו נקבל את הפנסיה הנ"ל. את החיסכון הזה נצטרך להוריד מהנטו (בעוד שהחיסכון לפנסיה יורד עוד מהברוטו) והוא זה שדורש את צורת החיים האידאולוגית של האנטי-צריכה.

נישאר עם אותן הנחות: משק בית עם הכנסה נטו של 24,000 ₪ בחודש, ותשואה ממוצעת לשנה של 8% על ההון. אנחנו בני 30 כשמתחילים, והיציאה לפנסיה פורמלית היא בגיל 65. התסריטים הם של חיסכון חודשי של 10,000 עד 5,000 ₪, במדרגות  יורדות, והסכום שנותר למחייה (טור שלישי) תקף גם לתקופה של סיום העבודה. נדגים את המשמעות על תסריט אמצע ובו מפקידים לחיסכון 30% מההכנסה נטו, כלומר 7,000 ₪ בחודש.

בתסריט הממש-לא אגרסיבי הזה ההכנסה היא, כרגיל, 24,000 ₪ למשק הבית. מתוך זה חיים על 17,000 ₪ שהם 70% ושאמורים להספיק לכל ההוצאות שלנו – דיור, רכב, מזון, חשבונות, וכל השאר. בשנה זה אומר הפקדה לחיסכון של 84,000 ₪ (לא כולל מה שהמעסיק מפקיד לכם בקרנות השתלמות וגמל למיניהן). במהלך 17 שנה יצטברו בחיסכון יותר מ-2.8 מיליון ₪, ואתם כבר בני 47 – אחלה גיל לפרוש, כי בשלב הזה כבר נמאס לגמרי מהעבודה, וגם כי אתם כבר בסיכון גבוה לאבד אותה.

עם הסכום המצטבר, שמניב לשנה 8% שהם 250,000 ₪, תוכלו למשוך בכל חודש את אותו הסכום שחייתם עליו עד כה – 17,000 ₪ – עד לפנסיה הרשמית וגם אחרי, כי הסכום לא יתכווץ. מי ש-17 שנות עבודה נשמעות לו הרבה מידי מוזמן לבדוק את האפשרות להפקיד 35% או 40% מההכנסות – גם זה אפשרי בהחלט. הייתי גם שם.  אגב, למרבה הצער ההדגמה הזאת של גידול מהיר נכונה גם לחובות – אותה ריבית (ותמיד גבוהה יותר על מינוסים מאשר על יתרות, מלבד במקרה משכנתא) תגדיל באותו הקצב גם חובות ועל כן חשוב מאוד להימנע מהם – סגירת חובות קודמת לחיסכון והשקעה כי חובות הם קילרים.  

ברור שיש כמה הערות ואזהרות גם למודל הזה:

• הוא מלאכותי – כלומר המספרים בו קבועים ואחידים, ובחיים זה לא כך. תהיו חייבים לבנות מודל כזה עבור עצמכם, והוא יצטרך להיות גמיש יותר – למשל ההפקדה לא חייבת להיות קבועה לאורך כל השנים. מן הסתם עם השנים תרוויחו יותר ותוכלו להפקיד סכום גבוה יותר מאשר בשנים הראשונות. אבל תתחילו, זה הכי חשוב. בכל סוף שנה שבו על המודל כמה שעות כדי לעדכן אותו למציאות המשתנה, לתעד את ההפקדות והתשואות השנה וללמוד מהן, וגם לתכנן את החיסכון של השנה הבאה.

• התשואה / ריבית  ישתנו משנה לשנה בוודאות, כי הן תלויות בטיב ההשקעות שעושה בית ההשקעות ובכל מיני גורמים גלובליים. ישראל בפרט עומדת מול עתיד לא ברור שישפיע על האינפלציה, וכך גם ארצות הברית. ההדגמה כאן, מטעמי נוחות, מציגה תשואה שנתית ממוצעת של 8% שהייתה נכונה לשנים האחרונות אבל דברים יכולים להשתנות.
• אני אישית נטולת כישורים לשחק בהשקעות בעצמי אז הן בבית השקעות שעושה את זה בשבילי תמורת עמלות, אבל יש כאלו שכן מבינים בזה ומעיזים לקחת סיכונים מסוימים בעצמם – 'הסולידית' למשל, שהיא בלוגרית אנטי-צרכנית ידועה ומודל מעולה לחיקוי. תבדקו בבלוג שלה.
• כאשר מתקרבים לסיום התקופה צריך לעשות תכנון של השימוש בחיסכון. קופות השתלמות שונות נפתחות בתאריכים שונים, הטבות מס ניתנות לעיתים על פי גילו של החוסך בזמן המשיכה, וכמובן שיש קופות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות. בעוד שבמודל שלי החיסכון מוצג כ'אחד גדול', בפועל הוא יהיה אצלכם מפוזר בין כל מיני קופות גמל והשתלמות (כי עוברים מעסיקים למשל) ובחסכונות אחרים. צריך לבדוק את פרטי כל אחת מהקופות – כמה העמלה עליהן, כמה הן מרוויחות, מה תנאי המיסוי של רווחי הון בהן וכדומה – ובהתאם להחליט מאיפה מוציאים קודם ומאילו אחר כך.

יש גם צפירות הרגעה והן זהות לאלו שהוזכרו בחלק הקודם על גמל ופנסיה.

אני מוסיפה כאן את האזהרות שכתובות בפוטר של האתר: אין לראות בתכני האתר משום ייעוץ מקצועי מכל סוג, כיוון שהכותבת אינה מכירה את מצבך הספציפי. כל הפועל על סמך הכתוב כאן עושה זאת על אחריותו בלבד!!! המידע באתר עלול להיות חסר, שגוי, או בלתי מעודכן. בקיצור – לא לוקחת אחריות עליכם, סורי. רק מספרת לכם מה אני עשיתי וחשבתי.